נדחתה בקשת רופא לאישור פסק בורר בסכסוך בינו לבין קופ"ח מכבי

1.        זו בקשה לאישור פסק בורר בידי בית המשפט זה בהתאם לסעיף 79ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

2.        המבקש, רופא במקצועו, היה קשור עם המשיבה, קופת חולים מכבי (להלן - הקופה), בהסכם למתן שירותי רפואה מיום 21.8.83. מערכת היחסים המקצועית בין המבקש לבין הקופה הוסדרה בהסכם. בסעיף 11 להסכם נקבע הסדר בוררות ליישוב חילוקי דעות בין הצדדים להסכם, כדלקמן:

"כל סכסוך הקשור בהסכם זה יוכרע אך ורק על ידי בית הדין הפועל מתוקף תקנון הקופה. החתימה על ההסכם כמוה כחתימה על הסכם בוררות שעל פי תקנון הקופה".

           ביום 1.1.91 החליטה הקופה להביא את ההתקשרות בינה לבין המבקש לידי סיום. המבקש פנה לבית הדין של הקופה, במסגרת הסדר הבוררות, וביקש כי יצהיר שהפסקת ההתקשרות עמו אינה כדין. בית הדין דחה את התביעה, וקבע כי הפסקת ההתקשרות מוצדקת.

           בית הדין של מכבי ישראל סירב לדון בערעור המבקש על פסק הבוררות של הערכאה הראשונה, ואז פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות בורר חליף שידון בערעור על הפסק של הערכאה הראשונה. בהחלטה מיום 11.3.99 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. המבקש הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור ברע"א 2325/99 על ההחלטה, ובהסכמת הצדדים מינה בית משפט זה את השופט (בדימ') יעקב שמעוני כבורר חליף.

           הבורר שמעוני דן בערעור המבקש על פסק הבוררות של בית הדין  ונתן פסק בורר המבטל את החלטת בית הדין (להלן - פסק הבורר שמעוני).

           המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשר את פסק הבורר שמעוני. הקופה מצידה הגישה בקשה לבטל את הפסק.

           בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הביטול של הקופה ודחה את בקשת האישור, ובכך נתבטל פסק הבורר שמעוני.

           המבקש פנה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (רע"א 3971/04). בית המשפט דחה את הבקשה בחודש מאי  2005 וקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הבורר שמעוני נכונה לגופה. הוא אימץ את מסקנתו של בית המשפט כי המעשים שיוחסו למבקש מהווים הפרה רצינית של הסכם ההתקשרות בינו לבין הקופה. לאור זאת, מצא כי צדק בית המשפט כאשר ביטל את פסק הבוררות מטעמים שבתקנת הציבור.

3.        בחלוף כחצי שנה מאז מתן ההחלטה הנדונה של בית משפט זה, פנה המבקש בבקשה ישירה נוספת לבית משפט זה, ובה ביקש, חרף כל ההליכים שהתקיימו עד כה, כי בית משפט זה יאשר במישרין את פסק הבורר של השופט שמעוני, וזאת על פי סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט. לטענתו, הוא פנה בזמנו בטעות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאישור פסק הבורר, כאשר היה עליו לפנות במישרין לבית משפט זה מכח אותה הוראה. זאת, מאחר שבית המשפט העליון הוא שמינה בהסכמה את עו"ד שמעוני כבורר, ומכאן, בהתאם להוראת החוק האמורה, הוא הערכאה המוסמכת לדון בבקשות אישור או ביטול של פסק הבורר שניתן מכח מינויו. לטענת המבקש, יש לראות את כל ההליכים לאישור וביטול פסק הבורר שהתנהלו בבית המשפט המחוזי וכן את בקשת רשות הערעור שהוגשה לגביהם כהליכים בטלים מעיקרם, מחמת טעות משותפת בדין של בעלי הדין לגבי הערכאה בעלת הסמכות הדיונית לדון בפסק הבוררות של הבורר שמעוני, בין לאישור ובין לביטול.

4.        לבקשת המבקש אין יסוד, ודינה להידחות.

           מערכת היחסים המשפטית בין המבקש לבין הקופה עוגנה בהסכם בכתב ביניהם. במסגרת אותו הסכם, נכלל גם סעיף בוררות, החולש על מערכת יישוב המחלוקות ביניהם, באם תתגלענה כאלה. על פי סעיף הבוררות, בית הדין הפועל על פי תקנון הקופה הוא הבורר המוסמך לדון בסכסוך בין הצדדים. מתוקף הסכם הבוררות האמור, חל חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 על דרך יישוב המחלוקת בין הצדדים.

           ואמנם, הצדדים פעלו על פי הסכם הבוררות לאורך כל הדרך; הם פנו לבית הדין של הקופה שדן בענין כבורר על פי ההסכם, ולאחר מכן התקיים הליך לאישור ולביטול פסק הבורר בפני בית המשפט המחוזי בהתאם לסעיפים 23 ו-24 לחוק הבוררות; בעקבות החלטתו של בית המשפט, נדונה בקשת רשות ערעור בבית משפט זה בהתאם לסעיף 38 לחוק הבוררות.

           במתן החלטת בית משפט זה, הדוחה את בקשת רשות הערעור, תם הענין ונשלם בהתאם למסגרת הדיונית הקבועה בחוק הבוררות לצורך הליך יישוב סכסוך על פי הסכם בוררות, הנשלט על ידי  חוק זה.

5.        אלא שלאחר חלוף חצי שנה, פנה ב"כ המבקש בהליך דיוני בלתי שגרתי לבית משפט זה, וביקש כי יאשר במישרין את פסק הבורר שמעוני, שבוטל בהליך חלוט קודם לכן. בד בבד עם בקשה זו, ביקש להכריז על בטלותם של כל ההליכים לאישור וביטול פסק בורר שהתקיימו קודם לכן, לרבות החלטת בית משפט זה ברע"א 3971/04, אשר דחתה בקשת רשות ערעור שנועדה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי אשר ביטל מצידו את פסק הבורר שמעוני. במהלך יוצא דופן זה, מבקש ב"כ המבקש להסתמך על סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, הקובע כדלקמן:

"(א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות.

...

(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות".

6.        למהלך אותו מבקש ב"כ המבקש לנקוט אין יסוד בדין.